דף מאמרים 1

אתונה ממוקמת על מישור הכלוא בין הים מצידו האחד להרים מצדדיו האחרים, ומועדת מסיבה זו למפגעי זיהום אוויר קשים. ניתן לתאר את מיקומה הטופוגרפי של העיר כיושבת במעין אמפיתיאטרון, באופן המזכיר, גם אם בממדים צנועים יותר, את מיקומה של לוס אנג'לס. החל במחצית השנייה של המאה ה-20, כאשר יוון החלה במעבר מזורז ממדינה חקלאית לאומה תעשייתית והתרחבותה של אתונה הואצה, החלה בעיית זיהום האוויר להחמיר. איכות האוויר בעיר התדרדרה במידה כזו עד כי השיש באקרופוליס ובאתרים אחרים בעיר החל להתמוסס בשל חומציות האוויר והגשמים. מאחר שהתגלה שעשן כלי רכב אחראי ל-55% מזיהום האוויר, החלו הרשויות, החל בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, לנקוט באמצעים שונים למלחמה בתנועת כלי הרכב במרכז העיר.

לפני מלחמת העולם השנייה היו באתונה בין 3000 ל־4000 יהודים. בתקופת הרדיפות בסלוניקי נמלטו לעיר בערך 3000 אנשים. הפליטים הסלונקאים ניסו לספר ליהודי אתונה על המתרחש בסלוניקי אך דבריהם נפלו על אוזניים ערלות - יהודי אתונה הרגישו עצמם כיוונים וחשבו שלא יאונה להם כל רע. שטרופ הורה לבני הקהילה להרשם כדי להשיג מקומות עבודה ותלושי מזון. רב הקהילה, הרב אליהו ברזילי, נקרא אל הפקיד הממונה שעשה ניסיון לאלצו לשתף פעולה ולהקים יודנראט בראשותו. הרב ברזילי סירב, העביר את הידיעה לקהילה על תוכניותיהם של הנאצים, ועשה הסכם עם המחתרת לחלץ כל יהודי שירצה בכך, ולדאוג לכל מחסורו בהרים, מכספי הקהילה שנמסרו למחתרת לשם כך. 3,000 מבני קהילת אתונה הצליחו למצוא מסתור בכפרים מרוחקים, או להשיג תעודות זהות מזויפות ולצאת מהעיר. על רקע זה פעל אנגלוס אוורט מפקד משטרת אתונה שהורה על הנפקת אלפי תעודות זהות חדשות ליהודי העיר תחת שמות נוצריים בהן צויין סעיף הדת של מחזיק התעודה כנוצרי, על כך זכה לתואר חסיד אומות העולם.